תיאטרון בובות כמכשיר טיפולי – אדולף ג' וולטמן
השימוש בתיאטרון בובות כשיטת טפול השלכתית (פרוייקטיבית) מאת אדולף ג' וולטמן ( מתוך ספר Projective Techniques ) המאמר מתוך הספר תיאטרון בובות כמכשיר טיפולי בחינוך הוצאת משרד החינוך תשל"ט.
השימוש בתיאטרון בובות כשיטת טפול השלכתית (פרוייקטיבית) מאת אדולף ג' וולטמן ( מתוך ספר Projective Techniques ) המאמר מתוך הספר תיאטרון בובות כמכשיר טיפולי בחינוך הוצאת משרד החינוך תשל"ט.
בובות הן סימנים אוניברסליים של יצורים חיים. הן קיימות על גבול עולם טרנסצנדנטלי קסום בצורת פולחניו וביקום עתיר דמיון של אמנות תיאטרון מדומה.
במשך מאות שנים היו אמני תיאטרון הבובות (בובנאים) בכל העולם לומדים את אומנותם בדרך ההתנסות המעשית. זה נכון בייחוד לבובנאים נוסעים, שעיסוקם נחשב פעם לחלק מן התרבות העממית.
ערב אחד, בחורף של שנת 1801, פגשתי חבר ישן שלי בפארק. לאחרונה הוא מונה לתפקיד רקדן ראשי בתיאטרון המקומי, והקהל אהב אותו מאוד ונהר לראות אותו.
עשר השנים הראשונות של הקריירה המקצועית שלי, בתום תקופת הכשרתי באנימציה של בובות כפפה מלִיוֹן ( Lion hand puppets), עברו עלי בתור אמן מבצע. אחר כך נעשיתי בימאי תיאטרון, מה
באחת מהפלגותי פגשתי באיש קשיש, אשר אם להאמין למראה פניו העליז, היה האדם המאושר בתבל. וכזה אכן חשב את עצמו, כי כך סיפר לי במו פיו. בן דנמרק היה, כמוני,