תמיד הייתי קשורה לתיאטרון לספרות ולאמנות פלסטית. אני יוצרת בתחומים אלו. תיאטרון הבובות הוא מדיום נפלא לחבר בין כל האמנויות הללו. התחלתי בקטן עוד בימי הצבא ובזמן מלחמת יום כיפור. הפגישה שלי עם הדס עפרת והקבוצה הנפלאה שלמדנו באוניברסיטה והתנסינו בתגליות אמנותיות יחד, הייתה אבן דרך משמעותית עבורי. מה שכל כך מושך בתחום הזה הוא היכולת לעשות הכל. לבחור את המחזה, לעבדו למדיום הנפלא הזה, ליצור את הדימויים החזותיים, הבובות, האביזרים. הקשר הנהדר עם הקהל במיוחד עם הילדים ועיניהם המתפלאות והשמחות. היכולת לומר דברים משמעותיים וגם משעשעים בצורות שונות. חופש ענק ושמחה גדולה. למדתי במדרשה למורים לציור ולאמנות, בסמינר הקיבוצים- משחק, ובאוניברסיטת תל אביב. שם פגשתי את הדס עפרת ואת הקבוצה שנוצרה סביבו. יש אנשים שסקרניים לגבי המקצוע "הלא קונבנציונלי" הזה. לכן הוא בשוליי התיאטרון "הרציני" הדבר נובע מחוסר הבנה וידע בתרבויות הרבות. כמו כן לא הייתה בארץ ואצל היהודים בכלל מסורת של אמנויות של גיבורי תרבות כמו באומות אחרות.